ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
32984-08-12
21/11/2012
|
בפני השופט:
תמר שרון נתנאל
|
| - נגד - |
התובע:
רוברט רזניק
|
הנתבע:
1. ברוך צבי וולך
2. הלן וולך
3. לירם בניה ונכסים בע"מ
4. אבני רביד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
|
| החלטה |
הבקשה וטענות הצדדים
:
בבימ"ש קמא נדונה תביעת ליקויי בניה (שעיקרם נוגע לחיפוי אבן שהותקן על קירות הבית), אשר הגישו המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "
וולך") נגד המבקש, אשר שימש כמפקח על עבודות בניית ביתם.
במסגרת ההליך בבימ"ש קמא, שלח המבקש הודעה לצדדים שלישיים - הקבלן (המשיבה 3, להלן: "
הקבלן") ויצרן האבן (המשיבה 4, להלן: "
יצרן האבן").
בפסק הדין שניתן על ידי בימ"ש קמא ביום 26.2.12, בת.א. 20274-02-10, חייב בימ"ש קמא את הנתבעים לשלם פיצויים לתובעים. ביהמ"ש דחה את ההודעה ליצרן האבן וקיבל, ברובה, את ההודעה ששלח המבקש לקבלן.
בבקשה דנן, עותר המבקש להארכת המועד להגשת ערעור מטעמו, על פסק הדין הנוגע להודעות לצדדים השלישיים.
לטענתו, הוא השלים עם החיובים שהוטלו עליו בפסק הדין ואף שילם את חיוביו, אולם, כעת, משהוגש ערעור על ידי וולך (התובעים בבימ"ש קמא), אשר לא השלימו עם הסכומים שנפסקו לזכותם על ידי בימ"ש קמא, הוא עלול להיות מחויב בסכומי כסף נוספים (ככל שייפסקו נגדו בהליך הערעור) ואם כך יקרה - הרי ללא הגשת ערעור מצדו, הוא לא יוכל לחזור אל הצדדים השלישיים ולקבל מהם שיפוי בגין סכומים נוספים על אלה שהקבלן חוייב כלפיו בבימ"ש קמא.
הקבלן מסכים להארכת המועד ואילו וולך ויצרן האבן מתנגדים לבקשה.
לטענת המתנגדים, מדובר בהארכת מועד של כחודש ימים ולא של ימים ספורים, כטענת המבקשים ואף לא קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה, שכן אין מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן תלויות בבעל הדין, אלא בהתנהלותו של המבקש, אשר אף לא צירף תצהיר לבקשתו, כנדרש.
יצרן האבן טוען, כי ממילא אין למבקש סיכויי ערעור נגדו, שכן בימ"ש קמא קבע, במפורש, כי לא נפל כל פגם בייצור אבני החיפוי וכי אין בסיס להודעה ששלח המבקש אליה, אלא יש לברר מי אחראי לאי ביצוע ההנחיות להנחת החיפוי.
דיון
:
אמנם, לא צורף תצהיר לבקשה, אולם ניתן לדון בה גם ללא תצהיר, באשר אין מחלוקת על העובדות, העולות מהמסמכים.
גם ללא הסכמת הקבלן, היה מקום לקבל את הבקשה בכל הנוגע אליו וזאת - לאור קבלת ההודעה נגדו בבימ"ש קמא, שהרי הדעת אינה סובלת קיום אפשרות לפיה, אם יתקבל הערעור ויוגדל סכום הפיצוי בו יחויב המבקש, לא ניתן יהיה לדון בשאלה האם, עקב כך, זכאי המבקש לפיצוי נוסף מהקבלן.
שונה המצב לגבי חלקה של הבקשה, המתייחס ליצרן האבן. לאור קביעתו החד משמעית של בימ"ש קמא, לפיה לא נפל כל פגם בייצור האבן, אין מקום לקבל את הבקשה בכל הנוגע ליצרן האבן. משהשלים המערער עם הקביעה הנ"ל ולא בחר לערער עליה, הפכה הקביעה לסופית ואין בסיכון של הגדלת הסכום בו הוא חוייב כלפי וולך (בו הוא עומד עקב הגשת הערעור בתיק זה), משום "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור נגד יצרן האבן.
הארכת המועד להגשת הערעור, אף תפגע באינטרס ההסתמכות של יצרן האבן, אשר הסתמך על סופיות פסק הדין של הערכאה קמא.
לפיכך, אני מקבלת את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור נגד הקבלן ודוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור נגד יצרן האבן.
המבקש ישלם ליצרן האבן הוצאות בקשה זו בסך 2,340 ש"ח.
הערעור נגד הקבלן יוגש לא יאוחר מיום 20.12.12 ויישמע ביחד עם הערעור בתיק זה.
החלטה זו ניתנה על ידי בסמכותי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.
ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.